בתביעות המוגשות נגד חברות ביטוח בעקבות תאונות דרכים, נדרש בית המשפט לקבוע את גובה סכום הפיצויים. חישוב גובה הסכום מסתמך על נתונים שונים, הנקראים ראשי נזק.
הגבלת הפיצוי עבור נפגעי תאונות דרכים נובעת מכך שמעגל הזכאים לפיצויים רחב ביותר: במקרה של תאונת דרכים קיימת אחריות מוחלטת, כלומר לא משנה איך התאונה התרחשה ומי היה אשם בתאונה. לכן הוחלט לצמצם את היקף הפיצויים. במאמר שלפניכם נסקור את הסוגים השונים של ראשי הנזק הנכנסים לתמונה במקרים של תאונות דרכים.
כאב וסבל
- אחוזי הנכות שנקבעו לנפגע – הסכום המקסימלי הקבוע בחוק עומד על כ-180000 שקלים. עבור כל אחוז נכות, יקבל הנפגע אחוז אחד מהסכום המקסימלי.
- גיל הנפגע – החל מגיל שלושים, ככול שהנפגע מבוגר יותר, כך הפיצוי המגיע לו יהיה קטן יותר.
- ימי אשפוז – ככול שהנפגע היה מאושפז במשך יותר ימים, כך גובה הפיצוי יהיה גבוה יותר.
- אם לא נקבע שהנפגע סובל מנכות, בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי עבור כאב וסבל לפי שיקול דעתו בגובה של עד עשרה אחוז מסכום הפיצוי המקסימלי.
- אם הנפגע נהרג בתאונה, יכולים בני משפחתו לתבוע פיצויים בשיעור של עד 25 אחוז מהסכום המרבי.
הפסדי שכר ואובדן כושר השתכרות
הפסדי שכר ואובדן כושר ההשתכרות מהווים את ראש הנזק המשמעותי ביותר בתאונות דרכים ברוב המקרים. כדי לחשב את הפיצוי עבור ראש נזק זה, מתחשב בית המשפט באחוזי הנכות הצמיתה, אחוזי הנכות הזמנית ובמשך תקופת אי הכושר. בית המשפט צריך למעשה לחשב את ההפסדים שנגרמו לנפגע בעקבות הפגיעה.
בשלב הבא מכפילים את הסכום שהתקבל במספר החודשים שנותרו לנפגע עד גיל הפרישה. אם לדוגמה מדובר באדם שנותרו לו עשר שנים עד גיל הפרישה, מכפילים את הסכום (5000 שקלים) ב-120 חודשים. בנוסף בית המשפט צריך להתייחס לפגיעה התפקודית ממנה סובל הנפגע.
הוצאות רפואיות
נפגעי תאונות דרכים זכאים לקבל החזרים עבור כל הטיפולים הרפואיים שהם נדרשים לממן. הואיל וחלק ניכר מההוצאות הרפואיות כבר מכוסות במסגרת סל הבריאות והנפגעים לא נדרשים לשלם עבורן, הרי שעבור הוצאות אלה, הנפגעים לא זכאים לקבל פיצוי.
בבואו לחשב את הפיצויים המגיעים לנפגע בגין ראש נזק זה, בית המשפט מתייחס לכל ההוצאות הרפואיות שהנפגע הוציא ולכל ההוצאות הרפואיות שהוא צפוי לעמוד בהן בעתיד, לרבות אשפוזים, עזרים רפואיים, טיפולי פיזיותרפיה, ניתוחים ועוד.