נזקי גוף עקב תאונות דרכים

בחודש אוקטובר של שנת 2017 בלבד, התרחשו במדינת ישראל 960 תאונות דרכים עם נפגעים. 119 מהן היו עם פצועים קשה ו-29 מהן היו תאונות קטלניות.

מדי שנה הולכים לעולמם בתאונות דרכים בין 300 ל-350 בני אדם בישראל ומאז קום המדינה, מתו בתאונות דרכים יותר מ-32000 ישראלים. סך הכול בממוצע מדי שנה מתרחשות כ-70000 תאונות דרכים עם נפגעים. אין ספק שמדובר על תמונת מצב עגומה ומייאשת ביותר.

את כל סוגי תאונות הדרכים, ניתן לסווג לשלוש קבוצות עיקריות: תאונות בין הולך רגל לכלי רכב, תאונות בין כלי רכב לעצם נייח ותאונות בין שני כלי רכב. התאונות הקשות ביותר והמסוכנות ביותר מבחינת הסיכוי לנזקי גוף, הן תאונות בין שני כלי רכב.

אילו נזקי גוף יכולים להיגרם בעקבות תאונת דרכים?

ראשית יש לציין כי מבחינת החוק הישראלי, בקבוצה הגדולה של נזקי גוף מתאונות דרכים, יש לכלול לא רק נזקים גופניים אלא גם נזקים נפשיים. זוהי ההגדרה הרשמית של החוק עבור נזק גוף: "מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי…". לאור זאת, גם עד ראייה שצפה בתאונת דרכים ובעקבות זאת החל לסבול מתסמינים נפשיים שונים, מוגדר לפי החוק כנפגע תאונת דרכים.

הפגיעות השכיחות ביותר כתוצאה מתאונת דרכים הן פגיעות אורתופדיות שונות, בדגש על שברים בידיים וברגליים, פריצות דיסק בעמוד השדרה, קרע בכתף, שברים בחוליות וצליפת שוט. בנוסף שכיחות גם פגיעות נוירולוגיות כמו דימום מוחי, זעזוע מוח, פגיעה עצבית בגפיים ועוד. במקרים הקשים התאונה גורמת לפגיעה באיברים הפנימיים ובמקרים החמורים ביותר, התאונה יכולה כמובן לגרום למוות של מי מהמעורבים.

את מי נפגעי תאונות הדרכים יכולים לתבוע במקרה של נזקי גוף?

אם הנהג הוא זה שסובל מנזקי גוף בעקבות התאונה, עליו לתבוע את חברת הביטוח שביטחה את הרכב שלו בביטוח חובה והדבר נכון גם במקרה שבו הנוסע הוא זה שנפגע. במקרה שבו נפגע הולך רגל כתוצאה מתאונה עם כלי רכב, עליו לתבוע את חברת הביטוח שביטחה את הרכב הפוגע.

אם לא ניתן לתבוע את חברת הביטוח משום שהרכב הפוגע לא בוטח בביטוח חובה (או במקרים שבהם מדובר בתאונת פגע וברח), ישנה אפשרות להגיש תביעה לקבלת פיצוי מקרן קרנית, המבטיחה פיצוי במקרים שבהם לא מעורבת בתמונה חברת ביטוח.

את התביעה ניתן להגיש בטווח של שבע שנים ממועד התאונה אך אם מדובר בנפגע שהיה קטין בזמן התאונה, באפשרותו להגיש את התביעה עד גיל 25 (שבע שנים מהגיעו לגיל 18). כמו כן ישנם מקרים חריגים שבהם תקופת ההתיישנות מוארכת לעשר שנים (הכוונה היא למקרים שבהם הנזק התגלה זמן רב לאחר התאונה, באיחור משמעותי).

במקרים שבהם תאונת הדרכים התרחשה בדרך למקום העבודה של הנפגע, במהלך העבודה או בדרכו מהעבודה הביתה, רוב הסיכויים שתוגדר כתאונת עבודה. במקרה הזה יש להגיש בראש ובראשונה תביעה למוסד לביטוח לאומי, בדומה לאופן שבו נהוג להגיש תביעה בגין תאונת עבודה רגילה.

מה יש לעשות במקרה של נזקי גוף עקב תאונת דרכים?

הדבר הראשון שעל הנפגע לעשות לאחר תאונת דרכים הוא לפנות לקבלת סיוע רפואי. גם במקרים שבהם נראה על פניו כי לא מדובר על פציעה חמורה במיוחד, ישנה חשיבות עליונה לגשת להיבדק בחדר מיון. זאת כיוון שבשעות הראשונות לאחר התאונה, משתחררים לזרם הדם אנדורפינים הפועלים כמשככי כאבים. לאור זאת, יתכן מאוד שנפגע הסובל מנזקים חמורים, כלל לא יהיה מודע לכך.

מעבר לזה, חשוב לפנות לקבלת טיפול רפואי סמוך ככול האפשר לתאונת הדרכים כיוון שכל התמהמהות בפנייה לטיפול תפגע ביכולת של הנפגע לקבל פיצוי מקסימלי בבוא העת. מומלץ מאוד גם כן לשמור כל קבלה או חשבונית הקשורה להוצאות הרפואיות לאחר התאונה כמו קבלות עבור רכישת ציוד עזר רפואי, קבלות עבור נסיעות לטיפולים וקבלות עבור תקופת האשפוז, על מנת שניתן יהיה לקבל עבורן שיפוי בשלב מאוחר יותר.

חשיבות המעורבות של עורך דין לתאונות דרכים

החוק הישראלי בא לקראת נפגעי תאונות דרכים ומקל עליהם לקבל פיצוי כספי. למעשה גם הנהג שהיה אשם בתאונה, זכאי לקבל פיצוי כיוון שאין קשר בין הזכאות לקבלת פיצוי למידת האשמה והאחריות לתאונה. יחד עם זאת, על מנת שתהליך התביעה יתנהל בצורה החלקה ביותר ויסתיים במהירות הגבוהה ביותר, ההמלצה היא להיעזר בשירותיו של עורך דין מקצועי לתאונות דרכים. כמו כן בדרך כלל ללא סיוע של עורך דין לתאונות דרכים, הסיכוי למקסום סכום הפיצויים יהיה נמוך מאוד.

בהקשר זה נציין עוד כי שכר הטרחה של עורך הדין משולם רק לאחר סיום הטיפול בתביעה וכי גובה הסכום נגזר מסכום הפיצויים שקיבל הנפגע. אי לכך, גם נפגעים שלא יכולים להרשות לעצמם לשלם לעורך דין, יכולים לשכור את שירותיו של עורך דין העוסק בתחום ללא חשש מאי יכולת לעמוד בתשלום.