באופן עקרוני נפגעי תאונות דרכים המעוניינים לקבל פיצוי בגין נזקי גוף, צריכים להגיש את התביעות שלהם נגד חברת הביטוח שביטחה את הרכב המעורב בתאונה. יחד עם זאת, ישנם מקרים לא מעטים שבהם הנפגע צריך לפנות גם למוסד לביטוח לאומי.
הכוונה היא הן לאנשים שלא יכולים להמשיך לעבוד במקצוע שבו עבדו לפני התאונה והן לאנשים שכבר לא יכולים לעבוד באותו היקף משרה שבו עבדו לפני התאונה. כך לדוגמה ישנם אנשים שהיו רגילים לשבת מול המחשב במשך שמונה שעות מדי יום ואף יותר מכך ובעקבות פציעה חמורה בגב, נבצר מהם לשבת ברציפות יותר משעה או שעתיים. יתרה מכך, ישנם אנשים שלאחר התאונה נמצאים במצב שבו הם כלל לא יכולים לעבוד, כלומר לא בעבודה הרגילה שלהם ולא בשום עבודה אחרת.
מה הוא התפקיד של הוועדה הרפואית?
הוועדה הרפואית מורכבת ממזכיר ישיבה ומרופא מומחה, שתחום המומחיות שלו קשור לאופי הפגיעה ממנה סובל המבוטח. בדרך כלל מדובר ברופא נוירולוג או אורתופד וכן יתכן שיהיה מדובר בפסיכיאטר, כיוון שלא אחת נפגעי תאונות דרכים סובלים מנזקים נפשיים.
הרופא היושב בוועדה צריך לקבוע מאילו ליקויים רפואיים סובל המבוטח ולתרגם אותם על סמך מידת החומרה שלהם לאחוזי נכות רפואית, בהתאם לספר המבחנים שבתקנות המוסד לביטוח לאומי.
ערעור על החלטת הוועדה הרפואית
במקרים רבים אחוזי הנכות שנקבעו למבוטח אינם תואמים את מצבו הריאלי. במקרים שבהם המבוטח לא שבע רצון מאחוזי הנכות שנקבעו לו, באפשרותו להגיש ערעור על החלטות הוועדה. זאת כל עוד נפסקו לו פחות מ-80 אחוזי נכות. את הערר על המבוטח לשלוח בכתב לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריו, בצירוף הנימוקים הרלוונטיים, תוך 60 יום מהמועד שבו קיבל את ההודעה הכתובה בדבר ההחלטה.
הכוונה היא לכך שלא ניתן לטעון שהשיקולים הרפואיים היו שגויים אך ניתן למשל לטעון כי לא ניתן די זמן למבוטח להציג את המקרה שלו, כי חברי הוועדה התעלמו מהמסמכים שהציג בפניהם ועוד.
אולי יעניין אותך גם: פגיעה נפשית בעבודה: האם ניתן לתבוע בגין פגיעה נפשית בארעה במהלך העבודה?