לא אחת הנזקים שנגרמו בתאונת דרכים, מחייבים טיפולים רפואיים מסוגים שונים כמו איחוי שברים, ניתוחים להצלת חיים וכיו"ב. למרבה הצער, ישנם נפגעי תאונות דרכים שבשל טיפול רשלני שקיבלו לאחר תאונת דרכים, חלה הרעה במצבם הבריאותי.
במקרים האלו מתעוררת השאלה המתבקשת: האם ניתן לתבוע את הגורם שהעניק טיפול רשלני במקביל להגשת התביעה לחברת הביטוח? כפי שתוכלו להבין מהמאמר שלפניכם, התשובה לכך מעט מורכבת ומשתנה ממקרה למקרה.
עיקרון ייחוד העילה
לפי סעיף 8א בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אדם שנפגע בתאונת דרכים יהיה זכאי לקבלת פיצוי אך ורק מהגורם המבטח, גם במקרים שבהם חלה החמרה במצבו על רקע רשלנות של גורם אחר. למעשה נכון להיום כל מי שיש לו עילה להגשת תביעה בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, לא רשאי להגיש במקביל תביעה נגד כל גורם נוסף.
אם כך בדיוק כפי שנפגע תאונת דרכים לא רשאי להגיש תביעה לעירייה בגין מפגע בכביש, כך גם אין אפשרות להגיש תביעה נגד בית החולים שבו קיבל טיפול, גם אם היה זה טיפול רשלני שגרם לו לנזקים חמורים.
מה ההיגיון העומד מאחורי עיקרון ייחוד העילה?
ההיגיון העומד מאחורי עיקרון ייחוד העילה הוא ההיגיון הסוציאלי. הכוונה היא לכך שהמחוקק מעוניין לבטל את הקשר לסוגיית האשמה בתביעות הנסובות סביב תאונות דרכים. כמו כן עיקרון זה מבוסס על ההנחה שלולא תאונת הדרכים, כלל לא היה ניתן טיפול רפואי, רשלני או לא רשלני. הואיל והנזק שהינו תוצאה של רשלנות התפתח על רקע הנזק הראשוני שנגרם בתאונה, הרי שחבות הפיצוי חלה על חברת הביטוח ועל אף גורם נוסף זולתה.
בדרך כלל במקרים של תביעות בגין רשלנות רפואית, על התובע להוכיח כי הגוף הרפואי שהעניק לו טיפול, אחראי לנזקים שנגרמו לו. במקרה הספציפי של רשלנות רפואית לאחר תאונות דרכים, הדברים שונים. זאת כיוון שהפיצויים במקרים אלו לא כרוכים בהוכחת הרשלנות. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מעמיד לרשות הנפגעים מנגנון פיצויים שלא תלוי באשמה.
חוסר התלות באשמה מכיל גם מקרים שבהם נגרמו נזקים לאחר תאונת דרכים, בגין רשלנות רפואית. לפיכך כל מה שעל הנפגע לעשות כדי לקבל פיצויים, זה להוכיח כי אכן נגרם לו נזק כתוצאה מהתאונה, שכן לא מדובר על תביעה המוגשת מכוח עוולת הרשלנות ופקודת הנזיקין.
באילו מקרים ניתן יהיה להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים?
כפי שציינו בפתח הדברים, ישנם מקרים חריגים שבהם בכל זאת ניתן יהיה להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים. דוגמה טובה למקרה שכזה התרחשה בשנת 2003. במקרה זה בחור ישראלי נפגע בתאונת דרכים ובמסגרת הטיפולים הרפואיים שקיבל לאחר התאונה, הושתלו בגופו שתלי מתכת באופן זמני.
כשנה אחת לאחר שהתביעה שהגיש נגד חברת הביטוח הסתיימה וניתן פסק הדין הסופי, עבר הנפגע ניתוח להוצאת השתלים ובשל רשלנות רפואית, נגרמו לו נזקים חמורים.
במקרה הספציפי הזה ובמקרים דומים נוספים, נקבע כי הנפגע יכול להגיש תביעה כנגד בית החולים שבו טופל ברשלנות וזאת כיוון שתביעת הרשלנות נולדה רק לאחר שהתביעה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים כבר מוצתה עד תום. במילים אחרות, שלילת האפשרות להגיש תביעת נזיקין אפשרית רק כל עוד קיימת עילת תביעה בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
כמו כן נציין לסיום כי בית המשפט העליון פסק כי במקרים החריגים שבהם הטיפול הרפואי שניתן לנפגע היה רשלני בצורה מיוחדת, באופן כזה המנתק את הקשר הסיבתי בין התאונה לנזק, ניתן יהיה להגיש תביעה כנגד הגורם המטפל בגין הנזקים שנגרמו בעקבות הטיפול.