חקירה של ביטוח לאומי

בדרך כלל כדי לקבל פיצויים בגין נזקי גוף לאחר תאונת דרכים, יש להגיש תביעה נגד חברת הביטוח שביטחה את הרכב המעורב בתאונה.

כמו כן במקרים מסוימים ישנה גם אפשרות להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי והכוונה היא בעיקר למקרים שבהם מתברר כי תאונת הדרכים עונה להגדרה של תאונת עבודה.

ישנם רבים המנסים לקבל כספים במרמה מהביטוח הלאומי, שלא מודעים להשלכות המעשים שלהם. זה המקום להסביר כי חקירה בביטוח לאומי היוצאת לפועל במקרים שבהם יש חשד לזיוף מסמכים על מנת לקבל קצבאות, היא חקירה פלילית לכל דבר.

חשיבות הפנייה לעורך דין

חשוב לדעת כי הונאה או ניסיון הונאה של המוסד לביטוח לאומי, היא עבירה חמורה ביותר שיכולה לגרור עונשי מאסר בפועל. לפיכך בכל מקרה שבו זומנתם לחקירה של ביטוח לאומי, אל לכם להקל ראש בדבר, גם אם אתם בטוחים מעבר לכל צל של ספק שלא עשיתם שום דבר שאינו חוקי.

יתרה מכך, כל דבר שתאמרו במהלך החקירה, יוכל לשמש נגדכם בשלב מאוחר יותר. למרבה הצער, מדי שנה אזרחים רבים מקלים ראש בחקירה המתנהלת נגדם ומתוך בורות כורים לעצמם בורות עמוקים.

לאור זאת, הדבר הראשון שעליכם לעשות במקרה שבו זומנתם לחקירה של הביטוח הלאומי, היא לפנות לעורך דין פלילי העוסק בייצוג לקוחות מול המוסד לביטוח לאומי ויפה שעה אחת קודם. הפנייה צריכה להתבצע סמוך ככול האפשר למועד שבו קיבלתם את הזימון לחקירה ללא התמהמהות וללא דיחוי.

מה הן הזכויות העומדות לרשות חוקרי המוסד לביטוח לאומי?

לפי סעיף 146 בחוק הביטוח הלאומי, חוקרי המוסד לביטוח לאומי רשאים להגיע לביתכם בכל זמן שהוא ולבצע חקירה של דיירי הבית גם ללא כל חשד. במקרים שבהם יתעורר חשד כלשהו לביצוע של עבירה, החוקרים רשאים לזמן את החשודים לחקירה ולפתוח תיק חקירה רשמי שבסופו עשויים החשודים לעמוד לדין.

מעבר לכך, לפי חוק הביטוח הלאומי (סעיף 383), יכולים החוקרים לבצע חיפוש בביתם של חשודים בהונאה ולמעשה להיכנס לכל מקום שהחשוד נמצא בו, לרבות מקום העבודה שלו, לחקור אותו, לחקור אנשים נוספים הנמצאים במקום או הקשורים אליו ואפילו להחרים חפצים ומסמכים הנחוצים לצורך ביצוע החקירה. כל זה בהינתן צו חיפוש של שופט בית משפט השלום.

אם החוקרים מבקשים לבצע חיפוש בביתו של החשוד ואין ברשותם צו חיפוש, החיפוש לא יהיה חוקי, למעט במקרים שבהם החשוד נתן את הסכמתו לכך שיבוצע חיפוש בביתו. יש לציין כי אם החוקרים לא מחזיקים בצו חיפוש, החשוד יכול בהחלט לסרב לביצוע החיפוש ולא תהיה לסירוב שלו כל השלכה מכל סוג שהוא.

מטבע הדברים אזרחים רבים לא מודעים לזכויות שלהם כלל וגם כאן ניתן לראות מדוע כה חשוב ליצור קשר מיידי עם עורך דין פלילי המייצג חשודים ונאשמים מול המוסד לביטוח לאומי.

זכויות החשוד בזמן החיפוש

בזמן שחוקרי המוסד לביטוח לאומי עורכים חיפוש בבית של חשוד, לחשוד ישנה זכות שינכחו במקום שני עדים מטעמו: לפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש – סעיף 26), בין אם מדובר בחיפוש שלא על פי צו חיפוש ובין אם מדובר בחיפוש לפי צו חיפוש, על החיפוש להתבצע בפני שני עדים שאינם שוטרים.

יחד עם זאת, ישנם מקרים מסוימים שבהם רשאים החוקרים לבצע את החיפוש גם בלי נוכחות של עדים. להלן שלושת המקרים היחידים שבהם מצב זה מתאפשר:

• כאשר אין אפשרות לערוך את החיפוש בנוכחות עדים בשל הנסיבות ובשל הצורך לבצע את החיפוש בדחיפות, ישנה אפשרות לבצע את החיפוש שלא בנוכחות של עדים. במקרה הזה יש לפרט בפרוטוקול החיפוש את טעמי דחיפות העניין ואת נסיבות העניין.
• כאשר שופט אישר לערוך את החיפוש שלא בפני שני עדים.
• כאשר מי שמחזיק בבית (או במקום שבו מתבצע החיפוש) או אחד מבני הבית הנוכחים במקום, ביקש שהחיפוש יערך שלא בפני עדים. גם במקרה הזה יש לציין את הבקשה באופן מסודר בפרוטוקול שנהוג לערוך עם סיום החיפוש.

שמרו על זכות השתיקה

לסיום נציין כי לנחקרים במוסד לביטוח הלאומי עומדת זכות השתיקה וכי יש באפשרותם להימנע מלענות על שאלות שהתשובות עליהן עשויות להפליל אותם. יתרה מזאת, חלה על החוקר החובה ליידע את הנחקר בכך שבחירה בזכות השתיקה בזמן החקירה לא תתפרש בתור חוסר שיתוף פעולה, שיכול להוביל לאיבוד הקצבה.

כמו כן לנחקרים במוסד לביטוח לאומי עומדת הזכות לכך שהחקירה תתנהל בשפה המובנת להם ובהתאם לצורך עומדת לזכות הנחקר האפשרות להסתייע בעזרה של מתורגמן.